אודות השופר


בזמן שבית המקדש היה קיים היו תוקעים בשני מיני שופרות האחד של איל והשני של יעל. בראש השנה היו משתמשים דווקא בשל איל בגלל שתי סיבות: האחת בגלל מבנהו המכופף כלפי מטה, אשר נועד לרמז על כי האדם צריך לחוש שהוא כפוף בתפילה לפני בוראו והשניה כדי להזכיר את זכות עקידת יצחק בה אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם להעלות את האיל לעולה במקום בנו יצחק.

לעומת זאת, ביום הכיפורים תקעו בשופר העשוי מקרן היעלים המתאפיינת בתכונה הפוכה: מבנה מופשט ומזדקר כלפי מעלה. הסיבה לכך הייתה בהיות ויום זה היה התאריך האחרון לשחרור העבדים, זוהי מעין תזכורת למחזיקים ברשותם עבדים לבל ישכחו כי הנה הגיעה עת יציאת העבדים לחרות.

גדולי ישראל לדורותיהם שיבחו מאד את מעלת התקיעה בשופר איל בימי ראש השנה, כדי לעורר זכות עקידת יצחק ולהיפקד בפקודת ישועה ורחמים לשנה טובה ומבורכת.

בתמונה שלפנינו רואים שופר מקרן יעל כאשר בקצה האחד יישרו אותו כדי לקדוח בו מעבר לאוויר הזורם פנימה בשעת התקיעה. לפני הכנת השופר היתה צורתה דומה לצורת קשת, אורכה של הקרן כמטר אחד. הרמב"ם אף פסק שיש לקחת בדווקא שופר של איל ואם לא, לדעתו לא יוצאים ידי חובה, אבל כל יתר הפוסקים לא סברו כשיטה זו ולדעתם אמנם מצווה מן המובחר לקחת של איל, אבל אם לא מוצאים שופר של קרן איל אפשר לקחת ממינים אחרים.

בני תימן הנוהגים כרמב"ם, מקפידים לתקוע אך ורק בשל איל למרות שבימי הסליחות בחודש אלול, הם תוקעים גם במינים אחרים וזאת מפני שתקיעת ראש השנה חיובה מן התורה ואילו בחודש אלול התקיעה היא רק מצד המנהג שנהגו בתפוצות ישראל לתקוע כדי לסמל ולהזכיר את בואם של ימי הדין הקרבים ובאים.

מהו השופר?


קרן האיל היא חומר חזק מאד וגם שביר. בתוכה נמצאת "עצם הזכרות" היא מעין מקבץ צפוף של סיבים הנמשך מראש האיל ועד לרוב אורכה של הקרן. עם ניתוק וחיתוך הקרן מראש האיל נקבל כעין שפופרת שמתוכה משתחרר מילוי ולכן נקרא שמו שופר מלשון שפופרת. כלומר, השופר הוא החלק החיצוני של הקרן ללא המילוי הפנימי.
לכן, קרן אשר המבנה הביולוגי שלה איננו כשפופרת עם מילוי, לא כשרה לתקיעת שופר. וממילא, קרן פרה איננה כשרה לתקיעה בראש השנה מסיבה זו. השופר מיוצר מקרן של איל זכר שגילו נע בין 2-7 שנים. כמובן שככל שהכבש מבוגר יותר, כך גודל הקרן שלו ארוכה יותר.
לפעמים אפשר למצוא שופר שאורכו מגיע ל-60-65 ס"מ.

סוגי שופרות המצויים בימינו:

בנוסף לשופר האיל המוכר לנו, מצויים עוד מיני שופרות בשוק והם: שופר מקרן הקודו שהוא למעשה זן של אנטילופה, זן זה נמנה עם מיני החיות הטהורות ולכן גם הוא כשר לתקיעת שופר לדעת גדולי הפוסקים. כמו כן ישנם שופרות המופקים מקרני עיזים וגם מקרן הראם.
אמנם גם קרן היעל כשרה אך מסיבות שונות איננה מצויה בשוק כל כך ובשל נדירותה, מחירה גבוה מאד ולכן כמעט שאיננו מצוי בשימוש.

אלו תנאים צריך כדי שהשופר יהיה כשר?

הקרן צריכה להיות מבהמה או חיה טהורה, גודלה צריך להיות בשיעור של 10 ס"מ לפחות, וכפי המבואר בהלכה, הסיבה לכך היא בכדי שבזמן התקיעה השופר יבלוט משני עברי היד, שלא יחשבו שהתוקע עושה מעשה להטוטים ותוקע מתוך ידו, אלא יראה באופן ברור לכל שקול התקיעה יוצא מתוך השופר עצמו.
תנאי חשוב במבנה השופר הוא שהתקיעה תתבצע בצד הצר של הקרן שהוא למעשה הקצה החיצוני ולא במקום הרחב בו מחוברת הקרן לראש האיל.

מה פוסל את השופר?

שופר שייצרו אותו בצורה הפוכה מצורתו הביולוגית על ידי הרחבת צידו הצר והצרת צידו הרחב, השופר פסול, משום שבתורה כתוב "והעברת שופר" ומכאן למדו חז"ל שהשופר צריך להיות כדרך העברתו.

כמו כן, שופר שנסדק לאורכו מכיוון הפיה - פסול וגם אין דרך לתקן אותו, כפי שנסביר להלן. שופר שנסדק לרוחבו, אם ממקום הסדק עד לקצה הפיה יש שיעור של שופר - 10 ס"מ שלמים ללא סדקים, השופר כשר לתקיעה, אך מן הראוי לתקוע לכתחילה בשופר שאין בו כל נקבים וסדקים.

אם לא נשאר שיעור כזה, השופר פסול. ההבדל בין האורך לרוחב הוא בהיות וסדק אורכי מסוגל להיבקע לגמרי מתוך לחץ הנשיפה המצטבר בזמן התקיעות ולכן לא הכשירו אותו לתקיעה. (הניסיון מראה כי גם כשיש סדק קטן לאורך השופר, הוא מתפשט והולך עם הזמן גם מחמת הלחץ וגם מחמת שינויי ההרטבה והיובש שהוא עובר. לעומת זאת סדק רוחבי, נשאר לאורך ימים מבלי להתפשט). שופר שאירע בו נקב, כפי שאנו יודעים שלפעמים יוצא מן הנקב עוד קול נלווה, אזי אם הנקב קטן ביותר באופן שאיננו מוציא קול נלווה המעוות את התקיעה, הריהו כשר ואם יש קול נלווה, השופר פסול. שופר שעקב הנקב נפחתה עצמת הקול שלו, עדיין הוא בגדר שופר כשר והסיבה לכך שכבר נפסקה ההלכה שכל הקולות כשרים. כלומר, שבהיות וגם בשופר שקולו חלוש מתחילת יצירתו יוצאים ידי חובה כך גם בשופר שעקב הנקב נחלש בכוחו, לא נפסל .

אמנם לכתחילה אין לקחת שופר נקוב כלל אבל בודאי שכשאין אפשרות להשיג שופר שלם ללא נקבים, צריך לעשות זאת. שופר שרובו מנוקב, פסול, משום שרובו נחשב בהלכה ככולו. שופר שניקב וסתמו את הנקב בחומרים אקריליים כפי שיש מהם הרבה המצויים בשוק, השופר פסול, - בהיות והקול הבוקע מן השופר הוא גם של קרן שופר וגם של עוד חומר זר נוסף. גם אם החומרים הסותמים מעורבים באבקת שופר הם למעשה תערובת של שופר ודבר אחר מעורב בו.

לכן יש להקפיד לקחת שופר המיוצר בישראל על ידי אנשים נאמנים, הנמצאים תחת השגחה קבועה של המחלקה לתשמישי קדושה ברבנות הראשית בתל אביב, כאשר זו דואגת לאשר כשרות רק ליצרנים אשר אינם משתמשים בשום אמצעי הדבקה או סתימה. מובן מאליו כי שופרות המיוצרים במדינות מרוחקות בכל ימי השבוע לרבות שבתות וחגים, אינם יכולים להיות מפוקחים כראוי ובשל כך גם לא אישרה הרבנות את כשרותם בהיות ואין אפשרות לעמוד מקרוב על הייצור בימי שבת ומועד.

טיפים לשימור השופר ומניעת פסילתו


יש להקפיד לשמור על שלימות השופר ולהימנע מאד מהפלתו על הקרקע. גם כשמניחים אותו לייבוש ואוורור על אדן החלון, יש להניחו בתוך סלסלה לבל יחליק ארצה, בהיות ולאחר סדיקתו או שבירתו איננו ניתן לתיקון. שופר שציפו אותו בכסף או בזהב לשם יופי, קולו משתנה ואיננו כשר. לכן, למרות שיש הרוכשים שופר מעוטר בעבודות אמנות, הן לשם קישוט, הן לשם סגולה וכל מטרה, -יפה הם עושים לקישוט ביתם אך לא יכולים לצאת בו ידי חובת תקיעת שופר בראש השנה.

נסיים בדברי קדשו של רבי יעקב סגל ממגנצא המכונה בשם מהרי"ל - אשר כותב כי סגולת מצות השופר למנוע רע והסמך לכך אין ש'טן ו'אין פ'גע ר'ע. (ראשי התיבות של שופר). יתכן כי בשל כך ישנם הדואגים להחזיק בביתם שופר כסגולה לשמירה. תהליך ייצור השופר: הקרניים עוברות עיקור למניעת העברת מחלות וזיהומים או טפילים הנטפלים לקרניים.

גם תהליך זה נדרש כדי לבטח את כשרות השופר בהיות ואם הקרן התליעה, הרי יתכן שהיא כבר נקובה ואז אין אפשרות להמשיך ולעבד אותה כדי לייצר ממנה שופר כשר. גם פרט חשוב זה מודגש בתעשיית השופר הישראלי העומד תחת השגחה כאמור לעיל. בשלב הבא השופר מוכנס לתהליך חימום מבוקר עד לריכוך חלקי. הקצה הצר שלו בו אנו תוקעים מופיע בטבעו כשהוא מפותל ולכן אין אפשרות לקדוח בו את מעבר האוויר עד שישוטח, לאחר שיטוח וגיהוץ של הקצה הוא עובר ליטוש והברקה בצורה מקצועית ואז הוא מקבל את המראה המבריק שאנו מכירים. בשלב הסופי יוצרים לו פיה באמצעות אימום מיוחד ואח"כ קודחים את מעבר האויר .

כעת נשאר לבדוק ולדעת כי במהלך הליטוש והקדיחה לא התחורר השופר ולכן יש לקנות רק אצל אנשים ברי סמכא הידועים באמינותם. ברחבי העולם יש יצרנים אשר במידה והשופר עבר תאונה כלשהי במהלך הייצור, הם סותמים את הנקבים בחומרים אקריליים מעורבים עם אבקות שיש או יציקות פלסטיק וכדו' אשר דומים במראיהן למראה השופר ורק עין מקצועית בליווי אמצעים טכנולוגיים מפותחים מסוגלים להבחין בדבר. לא בכדי יש הבדל במחיר בין שופרות כשרים בתכלית אשר קיבלו את אישור הכשרות האמור לבין שופרות המצויים בכל פינה שהיא, הנמכרים במחירים זולים עקב המילויים הנלוים לשופר, אשר פוסלים אותו לשימוש בראש השנה.

מובן מאליו כי הם יכולים לשמש כחפץ נוי או כמזכרת כלשהי ללא קשר לראש השנה אבל בראש השנה עצמו אסור לתקוע בו ויתכן שבהיות ואינו ראוי לשימוש, גם יהיה אסור בטלטול משום איסור מוקצה.מבנה השופר וצורתו: בעבר, לפני חמישים שנה ומעלה, היו מייצרים שופרות בעלי מבנה מאורך עם פייה קטנה ועגולה.

דבר זה הקשה על בעל התוקע להשמיע ברציפות את כל התקיעות שצריך ולכן היה מידי פעם נעצר מבלי יכולת להמשיך. בפרט כשמבנה השפתיים הטבעי של האדם איננו עגול לחלוטין ומסיבה זו נמנעו רבים מלשמש כבעל תוקע בבית הכנסת. כיום, השופרות לא עוברים שיטוח מוחלט וזה עוזר גם לאיכות הקול היוצא מן השופר וגם לעצם התקיעה, בהיות והיצרן בונה את צורת הפייה לפי צורת השפתיים של האדם וזה מביא לידי כך שמידי שנה בשנה מתוספים עוד ועוד בעלי תוקע חדשים, אשר קונים לעצמם שופרות חדישים קלי תקיעה ואחוזי ההצלחה גדלים והולכים משנה לשנה ברוך השם.

כמו כן השופרות עוברים הברקה סופית במברשת מיוחדת המיועדת לליטוש כלי כסף ומתכות אצילות, ולכן השופר המתקבל בסוף יפה לאין ערוך, מבריק בצבעיו הטבעיים ומתקיים בזה הצו האלוקי של זה קלי ואנוהו, התנאה לפניו במצוות.ישנם המחפשים אחר שופר שחלקו לא עבר ליטוש מכמה סיבות: האחת בהיות וקליפת השופר החיצונית מוכיחה על כי זו קרן של איל. סיבה נוספת, בהיות וכשישנו חלק בלתי מלוטש, העובי של הקרן גורם לעוצמה כפולה ומכופלת בזמן התקיעה.

כעקרון, ב"קשרי קודש" משווקים שופרות מלוטשים לגמרי, חצי מלוטשים וגם בלתי מלוטשים לפי הדרישה. כל השופרות עוברים בדיקת איכות מיוחדת במקום ייצור השופרות ולאחר מכן עוברים בדיקה מחודשת לקביעת דירוג השופר מבחינת טיב הקול וקלות התקיעה בו ומשתדלים להתאים לכל לקוח את השופר לו הוא זקוק.

כל השופרות עשויים אך ורק בעבודה ידנית ונמצאים תחת השגחת הרבנות הראשית לתל אביב יפו.
לפרטים נוספים ולשאלות מקצועיות ניתן לפנות:  052-7649168 דוברי עברית ויידיש.